סעיף 147 – פתיחת שומה על-ידי רשות המיסים
הסעיף מסמיך את מנהל רשות המיסים לעיין מחדש בשומות הסופיות שנערכו לנישום ולהורות על תיקונן. מנהל רשות המיסים רשאי לבחון, לחקור ולתקן כל הליך שנקט בו פקיד השומה. לאחר ביקורת זו, של מנהל רשות המיסים, ביוזמתו או ביוזמת הנישום, אם יוחלט על פתיחת השומה, השומה החדשה תיקרא 05.
סעיף 147(א)(1) – פתיחת שומה סופית
מנהל רשות המיסים רשאי להורות על פתיחת שומה בכפוף לזמנים הבאים:
- פתיחת שומות 01, 02, 03: לא יאוחר מ-5 שנים מתום שנת המס שבה הוגש הדו"ח.
- פתיחת שומות 07, 09: תוך חמש שנים מתום שנת המס שבה הוגש הדו"ח, או תוך שנתיים ממועד ההשגה, לפי המאוחר ביניהם.
- פתיחת שומה 04: תוך 6 שנים מיום הגשת הדו"ח השנתי (ה"השגה") ע"י הנישום.
סעיף 147(א)(2) – פתיחת שומה סופית בעקבות הרשעה בפלילים
במידה ואדם מורשע באחת מהעבירות הפליליות המנויות בסעיף, רשאי מנהל רשות המיסים לפתוח את השומות בתוך שנה מיום ההרשעה, או בתוך התקופות המנויות בסעיף הקודם, לפי המאוחר ביניהן. במידה והוטל על הנישום כופר-מס לפי סעיף 221, רשאי המנהל להורות על פתיחת שומה בתוך שנה מיום תשלום הכופר.
סעיף 147(א)(3) – פתיחת שומה עצמית שהתיישנה
כאשר שומה עצמית (00) לא טופלה במועד והפכה לשומה סופית עקב התיישנות (4 שנים מתום שנת המס שבה הוגשה), יוכל מנהל רשות המיסים להורות על פתיחת השומה בהתאם לסעיפים אלו, רק כאשר הנישום מורשע בעבירה המפורטת בסעיף 147(א)(2) .
סעיף 147(ג)
כאשר מנהל רשות המיסים פותח צו או שומה, רשאי הוא להקטין או להגדיל את סכומי השומה והמס שנקבעו על ידי פקיד השומה. במידה והוא מורה להגדיל אותם, חייב הוא לזמן את הנישום ולתת לו הזדמנות להשמיע את טענותיו. במידה והוא מורה להקטינם או להותירם על כנם, אין הוא מחוייב לזמן את הנישום.
סעיף 147(ד)
השומה הנערכת באישור מנהל רשות המיסים, דינה כשומה בשלב ב' לעניין הערעור. כלומר, במידה והנישום מעוניין לערער על שומה זו, הערעור יוגש לבית המשפט.
~~ נושאים נוספים שנלמדו בשיעור ~~
- פעולות, שהן תכנון מס, החייבות בדיווח: תקנות מס-הכנסה לסעיף 131(ז) – עמ' 487-491 בספר קר"ן ב', וכן עמודים 628-629 בספר של אסתר.
תקציר כללי: מדובר ברשימת פעולות עסקיות, כשרות לכאורה, שנעשו בעסק ונכללו בדו"ח השנתי שהגיש הנישום, ואשר מטרתן היא להפחית את סכום המס לתשלום, או ליצור תמונת הפסד בעסק. "כשרות לכאורה" = פעולות שמהותן אינה בלתי-חוקית מיסודה, כגון מכירה או מסירה של נכס מאדם לקרובו, הענקת שירות ייעוץ או דמי ניהול בין קרובים וכו', אולם עקב היקף הסכומים ביחס לשירות שניתן, ובהתחשב בטיב היחסים שבין הצדדים, ייתכן וכל מטרתה היא להפחית את נטל המס. התקנה אינה מחייבת להוכיח שהפעולה נעשתה בתום לב, אלא רק להודיע שנעשתה פעולה שכזו. פקיד השומה רשאי (אך אינו חייב) לערוך את בדיקותיו לגבי טיב הפעולה שדווחה. - חוות-דעת ונקיטת עמדה החייבת בדיווח: עמ' 630-631 בספר של אסתר.
תקציר כללי: רשות המיסים מפרסמת מעת לעת את עמדתה בנושאי מיסוי שונים. במידה ולנישום ישנה חוות-דעת, החתומה על-ידי איש מקצועי (עו"ד, רו"ח, יוע"מ), הסותרת את עמדה זו וקובעת, כי על אף האמור בעמדת רשות המיסים, מכלול הנסיבות של הנישום מאפשר התייחסות שונה לאירוע המס ולחבות המס בגינו, יש לדווח על כך. גם כאן, אין חובה לפרט את מכלול הנסיבות, אלא רק לציין, כי בידיו נמצאת חוות דעת, המאשרת לו לפעול ולהגיש את הדו"ח ולחשב את המס, כפי שעשה. גם במקרה זה, פקיד השומה רשאי (אך אינו חייב) לערוך את בדיקותיו לגבי טיב הפעולה שדווחה.
לדף רשות המיסים בנושא "עמדות מס החייבות בדיווח": https://taxes.gov.il/incometax/Pages/AmadotDivuah.aspx