פסילות ספרים
לפקיד השומה ישנן ארבע אפשרויות לפסול את ספרי הנישום.
אפשרות ראשונה: סעיף 130(ב) – פסילה בגין ליקוי מהותי או סטייה מהותית
סטייה מהותית = אי ניהול ספר שהיה חייב לנהלו ע"פ הוראות ניהול ספרים.
ליקוי מהותי = כאשר ניהל ספר שהיה חייב בניהולו, אך השמיט נתונים שהיה חייב לרשום אותם בספר.
סטייה או ליקוי מהותי הינם עילה לפסילת ספרי הנישום ע"י פקיד השומה. פקיד השומה חייב לשלוח הודעה בכתב לנישום, הכוללת את נימוקי ההחלטה על הפסילה.
הסעדים החוקיים העומדים לרשות הנישום:
- סעיף 130(ד)(1): הנישום רשאי להגיש ערעור לוועדה לקבילות פנקסים בתוך 30 יום מיום הודעת הפסילה. ע"פ סעיף 146, הוועדה תכלול יו"ר המומחה במיסים (עו"ד, רו"ח, יוע"מ), נציג משרד האוצר (לרוב נציג רשות המיסים) וכן רואה-חשבון חיצוני. בסמכות הוועדה לאשר או לדחות את החלטת פקיד השומה. החלטת הוועדה הינה סופית ובלתי ניתנת לערעור בפני שום גורם.
- סעיף 130(ד)(2): כאשר מוגש ערעור לוועדה, הזמן שחולף מרגע הגשת הערעור ועד לפרסום החלטתה אינו נמנה בתקופת התיישנות השומה.
- סעיף 130(ו): כאשר במהלך הבדיקות בשלב ב' נמצא כי פנקסי הנישום אינם קבילים, פקיד השומה אינו רשאי להוציא צו (סעיף 152(ב) שומה 09), אלא עליו לשלוח הודעת פסילה לנישום, כדי לאפשר לו להגיש ערר לוועדה בתוך 30 יום. במידה והנישום הגיש ערר לוועדה, על פקיד השומה להמתין לפרסום החלטת הוועדה ורק אז להוציא את הצו.
- סעיף 130(ח): במקרה המפורט בסעיף 130(ו), באפשרות הנישום לוותר על הזכות לערער לוועדה ובמקום זאת לערער לבית המשפט. הערעור לבית המשפט יהיה מאוחד – הן על פסילת הספרים והן על קביעת השומה (לא ניתן לערער לביהמ"ש על פסילת הספרים בלבד).
אפשרות שנייה: סעיף 130(יא) – פסילה בגין חשבונית פיקטיבית, ניכוי הוצאה פרטית, אי-רישום הכנסה מהותית
הסעיף מאפשר לפקיד השומה לפסול את ספרי הנישום במקרים הבאים:
1- חשבונית שנתן או קיבל הנישום ללא מכירה או מתן שירות בפועל
2- רישום וניכוי הוצאה פרטית בסכום מהותי
3- העלמת הכנסות מהותיות בדו"ח השנתי
הסעדים החוקיים העומדים לרשות הנישום:
- הנישום רשאי לפנות לפקיד השומה בכתב בתוך 30 יום מיום הפסילה, כדי שיערוך לו שימוע.
- במידה ופקיד השומה מותיר את החלטתו על פסילת ספרי הנישום, רשאי הנישום לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום מהחלטה זו, או כאשר יגיש ערעור לבית המשפט על שומה 09 ויצרף אליו את הערעור על פסילת הספרים (כאן הנישום יכול להגיש לבית המשפט ערר על הפסילה בלבד, להבדיל מהאפשרות הראשונה, לפי סעיף 130(ב), בה אינו יכול להגיש ערר על הפסילה בלבד, אלא רק בצירוף לערר על השומה).
אפשרות שלישית: סעיף 145ב(א)(1) – פסילת ספרים בשל אי רישום תקבול
במידה ונמצא כי הנישום לא רשם תקבול ופקיד השומה לא שוכנע שהיתה סיבה מספקת לכך, פקיד השומה יודיע לנישום בכתב על פסילת ספריו לאותה שנת המס.
הסעדים החוקיים העומדים לרשות הנישום:
- הנישום רשאי לפנות לפקיד השומה בכתב בתוך 30 יום מיום הפסילה ולבקש ממנו לחזור ולעיין בה.
- במידה ופקיד השומה מותיר את החלטתו על פסילת ספרי הנישום, רשאי הנישום לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום מהחלטה זו, בהתאם לנהלים שבסעיף 153.
סעיף 145ב(א)(2) – פסילת ספרים בשל אי-רישום תקבול פעמיים או יותר בתוך 12 חודשים: כאשר נישום נתפס בגין אי-רישום תקבול פעמיים או יותר במהלך אותה שנת המס, ופעם אחת לפחות הזהיר פקיד השומה את הנישום בכתב, רשאי פקיד השומה לפסול את ספרי הנישום באותה שנת המס ובשתי שנות המס שקדמו לה. במידה ונתפס פעמיים או יותר במהלך 12 חודשים המתפרסים בשתי שנות מס, רשאי פקיד השומה לפסול את ספריו בשתי שנות מס אלו ובשנת המס שקדמה להן.
פתיחת שומה סופית עקב פסילה: כאשר נפסלו ספרי הנישום לשנתיים אחורה, והשומות לשנים אלו הינן שומות סגורות – 01 או 02, רשאי פקיד השומה לפתוח את השומות ללא צורך באישור מנהל רשות המיסים ולהוציא שומות חדשות, בהתחשב בספרים שנפסלו. השומה החדשה תיחשב "שומה בצו" לפי סעיף 152. הסעד החוקי העומד לנישום במקרה שכזה הוא, לערער על הפסילה בפני בית המשפט המחוזי בתוך 60 יום מיום החלטת פקיד השומה, עם או בלעדי ערעור על פסילת הספרים.
סעיף 145ב(ד) – חילוט תקבול: כאשר נתפס הנישום בשל אי-רישום תקבול, שגובהו עולה על 20,000 ש"ח, רשאי פקיד השומה לחלט באופן מיידי מחצית מהסכום שלא נרשם.
אפשרות רביעית: סעיף 145ב(ב) – פסילת ספרים בשל אי ניהול סרט קופה רושמת
נישום המנהל קופה רושמת שלא לפי הכללים (לא ניהל בה סרט, הכתב היה בלתי קריא, מחסור בדיו וכו'), רואים את פנקסיו פסולים לאותה השנה. במצב כזה, לא עומד לנישום סעד חוקי כלל, דהיינו: הפסילה הינה סופית ללא זכות ערעור.
סנקציות בגין אי ניהול ספרים
נישום שלא קיים את הוראות ניהול הספרים, יוטלו עליו הסנקציות הבאות:
א. סנקציות בגין ספרים בלתי-קבילים:
- סעיף 33(א): לא יותרו לנישום הוצאות, לפי מיטב השפיטה
- סעיף 33(ב): לא יותרו לנישום קיזוזי הפסדים משנים קודמות
- סעיף 121(ב)(2): הנישום אינו זכאי למדרגות המס המופחתות בגין הכנסה מיגיעה אישית – המס על הכנסותיו מתחיל מ-31%
- סעיף 159א(ב): פקיד השומה מוסמך לעכב החזרי מס המגיעים לנישום
- נטל הראיה מוטל על הנישום, בהתאם לסעיף 155
- בנוסף, קיימות סנקציות פליליות ע"פ סעיפים 216, 217, 220.
ב. סנקציות בגין פסילת ספרים בנסיבות מחמירות – בנוסף לסנקציות הקודמות:
- סעיף 33(ב): רשאי פקיד השומה שלא להתיר הוצאות בגין חובות אבודים, וכן לא להכיר בהפסדים שנוצרו בשנת המס (דהיינו מחיקתם באופן סופי – לא יקוזזו השנה ולא ייצברו לשנים הבאות).
ג. סנקציות בגין אי ניהול ספרים כלל, או אי ביסוס הדו"ח על הספרים שניהל – בנוסף לסנקציות הקודמות:
- סעיף 17(11)(ב): לא תותרנה הוצאות הכרוכות בהכנת הדו"ח למס הכנסה וכן בטיפול בהליכי השומה והערעור
- סעיף 33(ג): לא יותרו בניכוי הוצאות פחת וריבית (נוסף על סעיף-קטן (ב) הנוגע בחובות אבודים ובקיזוז הפסדים)
- סעיף 191ב: לשיעור המס שחל על הנישום יתווסף קנס בגובה 10% בשנה הראשונה ו-20% בשנה השנייה
תקצירי שיעור 