סעיפים 131-159: הליכי שומה
131(א) – מי חייב בהגשת דו"ח
בסעיף ישנה רשימה של החייבים בהגשת דוחות למס-הכנסה. באופן כללי, מי שחייב בהגשת דו"ח הוא כל אחד מאלו:
- כל תושב ישראל שמלאו לו 18 שנה, וכן מי שטרם מלאו לו 18 שנה אך הכנסתו בשנת המס עולה על 81,840 ש"ח.
- תושב חוץ שהיתה לו הכנסה בישראל בשנת המס (ישנו פטור במקרים מסויימים).
- חברה בע"מ (הערה: אינה חייבת בהגשת דו"ח בשנה שלא היתה לה פעילות, אך חייבת בהגשת הצהרה על חוסר פעילות).
- אדם המוכר זכות במקרקעין, אלא אם הפעולה פטורה ממס (כגון מכירת דירה ראשונה למגורים), או ששילם עליה מס בשיעור מרבי.
- אדם העושה פעולה המוגדרת כתכנון מס החייב בדיווח, יגיש שני דוחות בנפרד: האחד על הכנסותיו והשני על תכנון המס.
לפי סעיף 131(א)(6), פקיד השומה רשאי לדרוש מכל נישום להגיש דו"ח על הכנסותיו לשנת מס מסויימת, גם אם הנישום אינו חייב בהגשתו.
- 134ב – פטור לעולה חדש ותושב חוזר ותיק
עולה חדש ותושב חוזר ותיק לא נדרשים להגיש דו"ח לגבי הכנסותיהם שהופקו בחו"ל ואשר מקורן בנכסים שבחו"ל, במשך 10 השנים הראשונות מיום עלייתם/חזרתם לישראל.
131(ב) – מסמכים שיש לצרף לדו"ח השנתי
עבור נישום שהוא יחיד:
א- טופס הדיווח – אחת משתי החלופות:
- טופס 1301: דין וחשבון שנתי ליחיד על כלל הכנסותיו והוצאותיו בשנת המס.
- טופס 135: דין וחשבון שנתי מקוצר ליחיד, שכל הכנסותיו מגיעות ממשכורת, מדיווידנד, מניירות-ערך ומדמי שכירות, ואשר אינו תובע בגינן הוצאות כלל.
ב- נספחים שיש לצרף לדו"ח – לפי מה שרלוונטי:
- טופס 1320: דו"ח על הכנסה מעסק או ממשלח-יד.
- טופס 1321: דו"ח על הכנסה מרכוש.
- טפסים 1322, 1326א, 1352 (לא מופיע באתר רשות המיסים): דו"ח על הכנסות ממכירת ניירות-ערך סחירים.
- טופס 1324: דו"ח על הכנסות מחו"ל ששולם עליהן מס בחו"ל.
- טופס 1213: דו"ח על תכנון-מס החייב בדיווח.
- טופס 1344 (לא מופיע באתר רשות המיסים): דו"ח על קיזוז הפסדים מועברים או שוטפים.
- טופס 1342: דו"ח על הוצאות פחת (מקביל לטופס י"א).
- טופס 1399י: דו"ח על רווחי-הון ליחיד.
- טופס 6111: נספח לדו"ח השנתי, המחולק לשלושה חלקים: נתונים תוצאתיים (מתוך דו"ח רווח והפסד), נתונים מאזניים (מתוך דו"ח מאזן – רלוונטי בעסק המתנהל לפי שיטת החשבונאות הכפולה) ודו"ח התאמה למס. קיימת תקרת הכנסה אשר פטורה מהגשת טופס זה.
עבור נישום שהוא חברה:
א- טופס הדיווח:
- טופס 1214 (לא מופיע באתר רשות המיסים): דין וחשבון שנתי לחברה על כלל הכנסותיה והוצאותיה בשנת המס.
ב- נספחים שיש לצרף לדו"ח:
- דוחות כספיים – מאזן-בוחן, דו"ח רווח והפסד, דו"ח התאמה למס.
- אישור רואה-חשבון.
בנוסף, יש לצרף טפסים רלוונטיים:
- טופס 1344 (לא מופיע באתר רשות המיסים): דו"ח על הפסדים מועברים.
- טופס 1214ב: דו"ח על חלוקת דיווידנד.
- טופס 1213: דו"ח על תכנון-מס החייב בדיווח.
כל הטפסים באתר מס-הכנסה: https://www.taxes.gov.il/Pages/TaxesFastForms.aspx?start1=71
131(ב2) – דו"ח מקוון
יחיד החייב בהגשת דו"ח שנתי למס-הכנסה, והיתה לו במהלך שנת-המס הכנסה מעסק או ממשלח יד, ממשכורת או מחקלאות [2(1), 2(2), או 2(8)], יגיש את הדו"ח באופן מקוון, או דרך אתר שע"מ, אשר אליו מחובר מייצגו. לאחר הזנת הנתונים ושידור הדו"ח, יש להדפיסו בשני העתקים ולהגישו (באופן ידני) לפקיד השומה: עותק אחד יישאר ברשות פקיד השומה, ועותק שני יוחזר לנישום בצירוף חותמת "נתקבל/הוגש", לצורכי שמירה ותיעוד.
יחיד, אשר לא הגיש דו"ח מקוון, למרות שהיה חייב בכך, יראוהו כמי שלא הגיש דו"ח כלל.
תקנת מ"ה 131(ב2)(4) – פטור מהגשת דו"ח עצמאי מקוון
ע"פ התקנה, יהיו פטורים מהגשת דו"ח מקוון הנישומים הבאים:
- יחיד, אשר הכנסתו מעסק או ממשלח יד, ממשכורת ומחקלאות, אינה עולה על סכום של 81,480 ש"ח בשנת-המס, וסך הכנסותיו והכנסות בן/בת זוגו מכל המקורות אינה עולה על 162,960 ש"ח באותה שנת-המס.
- יחיד שהוא ובן/בת זוגו (יחד) הגיעו לגיל פרישה בשנת-המס.
הפטור לא יחול על:
- מי שהוא או בן/בת זוגו הינו בעל שליטה, ע"פ סעיף 32(9).
- מי שהגיש תביעה לקבלת מענק עבודה ("מס-הכנסה שלילי") עד שנת 2015.
הפטור ניתן על דיווח מקוון בלבד. מי שחייב להגיש דו"ח, עליו להמשיך ולהגישו באופן ידני.
131(ג) – אישור רואה-חשבון
דו"ח של חבר בני-אדם, למעט שותפות, יאושר בידי רואה-חשבון.
131(ו) – דו"ח הנחשב כאילו לא הוגש
במקרים הבאים, יראו את הדו"ח כאילו לא הוגש כלל:
- דו"ח שהוגש ללא צירוף של כל המסמכים הנדרשים.
- דו"ח של חברה שהוגש ללא חתימת רואה-חשבון.
- דו"ח של יחיד החייב בהגשה באופן מקוון ולא עשה כך.
132 – מועד הגשת הדו"ח
יחיד חייב להגיש את הדו"ח השנתי, עד לתאריך 30.4 של השנה שלאחר שנת-המס הרלוונטית. יחיד החייב בהגשת דו"ח מקוון, וכן כל יחיד או חברה המנהלים את ספרי החשבונות שלהם בשיטה הכפולה, חייבים להגיש את הדו"ח השנתי עד לתאריך 31.5 של השנה שלאחר שנת המס הרלוונטית.
133 – דחיית מועד ההגשה
ניתן לבקש ארכה לגבי מועד ההגשה, אם קיימת סיבה מוצדקת לכך. בנוסף, קיים נוהל של מתן ארכות אוטומטיות למייצגים.
134 – הודעה על התחלת התעסקות או שינוייה
הסעיף קובע, שיש להודיע לפקיד השומה באופן מיידי ובכתב, על כל פתיחת עסק, שינוי התעסקות, שינוי כתובת וניהול עסק במקום נוסף. ההודעה תינתן לפקיד השומה, אשר בתחום שיפוטו מתנהל העסק או משלח-היד.
135-141 – סמכות פקיד השומה להשיג ידיעות
(לקרוא)
הליכי שומה
"שומה" הינה קביעת הכנסתו החייבת של אדם, לאחר הניכויים, הזיכויים והפטורים. הליכי השומה מתחלקים למספר חלקים: שומה עצמית, שלב א', שלב ב', פנייה לערכאה שיפוטית.
תקציר השלבים:
הגשת שומה ————-> השומה העצמית שהוגשה מאושרת אוטומטית, כפי שהוצהרה.
שלב א' ——————-> בדיקת השומה ע"י פקיד השומה בתוך 4 שנים מתום שנת המס שבה הוגשה, והחלטה האם לאשרה (01) או לדחותה. במידה ונדחית – הנישום מזומן לצורך מתן הסברים ובדיון מגיעים להסכמה (02), וייתכן מצב שבו לא תהיה הסכמה (03).
שלב ב' ——————-> אם אין הסכמה (03), הנישום מגיש השגה לפקיד השומה בתוך 30 יום והתיק נבדק באמצעות מפקח אחר.
פנייה לבית המשפט —-> אם ההשגה נדחית, רשאי הנישום לפנות לערכאה שיפוטית (ביהמ"ש המחוזי).
- שומה עצמית
ע"פ סעיף 145(א)(1), הנישום מגיש את הדו"ח השנתי למס הכנסה, ופקיד השומה שולח לו הודעה על שומה עצמית (קוד 00), שבה מפורטים הנתונים, כפי שהוצהרו ע"י הנישום – ההכנסה החייבת, הניכויים, הזיכויים וכו', מקדמות-המס ששולמו במהלך השנה ובהתאם לכך מוצגת יתרת המס, לתשלום או להחזר.
לפקיד השומה אין סמכות כלל לתקן או לערוך שינוי מיוזמתו בדו"ח שהוגש, למעט בהסכמת הנישום. עם זאת, בהתאם לסעיף 145(א)(3), רשאי פקיד השומה לבצע בעצמו את השינויים הבאים ועדיין שומה זו תיחשב כשומה עצמית (00):
א- תיקון טעויות חישוב/סיכום.
ב- יישום סנקציות הקבועות בחוק במקרים הבאים:
– כאשר הנישום לא ניהל ספרים, אשר היה חייב בניהולם.
– כאשר הנישום ניהל ספרים, אולם לא ביסס את הדו"ח עליהם.
– כאשר ספרי הנישום נקבעו כבלתי-קבילים (נפסלו) ללא אפשרות לערעור באותה שנת-המס.
קיימת מגבלת זמן המאפשרת לפקיד השומה לבצע תיקונים אלו מיוזמתו, והיא בתוך שישה חודשים מיום הגשת הדו"ח. במידה ופקיד השומה מעוניין לבצע תיקונים אלו, עליו לעשות זאת במסגרת הוצאת שומה (שלב א' להלן).
- שלב א'
כאשר פקיד השומה מקבל את השומה העצמית, הדו"ח נבדק ע"י רכז החוליה שבה מתנהל התיק של הנישום. הרכז מחליט האם התיק ייכנס לתוכנית הביקורת של המפקח בשנת המס. המפקח מקבל ממנו את הדו"ח לטיפול ומוסמך:
– לאשר את השומה העצמית, כפי שהוגשה ע"י הנישום (קוד 01)
– לקבוע שומה לפי מיטב השפיטה בהסכם (קוד 02)
– לקבוע שומה לפי מיטב השפיטה שלא בהסכם (קוד 03)
סעיף 145(א)(2) – תקופת הזמן לטיפול בשומה לשלב א'
פקיד השומה רשאי לטפל בדו"ח שהוגש, בתוך 4 שנים מתום שנת המס שבה נמסר הדו"ח. לדוגמא: הנישום הגיש את הדו"ח השנתי ל-2015 בתאריך 30.4.16. פקיד השומה רשאי לטפל בדו"ח עד תאריך: סוף שנת המס שבה הוגש הדו"ח = 31.12.16 + ארבע שנים, דהיינו עד ליום 31.12.20. במידה וחלף פרק זמן זה ופקיד השומה לא בדק את הדו"ח, רואים את השומה העצמית כשומה סופית ופקיד השומה אינו רשאי לשנותה, גם אם השומה שגויה (למעט מקרים מסויימים, בהתאם לסעיף 147, שבהם ניתנת הסמכות למנהל רשות המיסים לפתוח שומה שהתיישנה).
סעיף 145(א)(2)(א) – אישור השומה העצמית (קוד 01)
פקיד השומה מאשר את הדו"ח שהוגש ומוציא לנישום הודעת שומה, המאשרת את ההכנסה או את ההפסד, כפי שהוצהרו על-ידו בשומה העצמית – 01.
סעיף 145(א)(2)(ב) – קביעת שומה לפי מיטב השפיטה, בהסכם (קוד 02) או שלא בהסכם (קוד03)
לאחר סיום הליך הביקורת שעורך פקיד השומה, נקרא הנישום לדיון, ובו מוצגים לפניו נתונים שנערכו בביקורת, וניתנת לו הזדמנות להשמיע את טענותיו. במידה ומגיעים להסכמה (כלומר פקיד השומה השתכנע מטענות הנישום, או שהנישום קיבל את קביעת פקיד השומה), ייחתם הסכם ובו הסכום המהווה שומה סופית – 02. במידה ולא הגיעו להסכמה כלשהי (כלומר פקיד השומה מחזיק בעמדתו לגבי גובה השומה שקבע), רשאי פקיד השומה להוציא לו שומה לפי מיטב השפיטה שלא בהסכם – 03.
סעיף 145(א)(ב) – שומה בהיעדר דו"ח (קוד 04)
כאשר נישום לא הגיש דו"ח שנתי כלל, ופקיד השומה סבור שאותו האדם חייב לשלם מס, רשאי פקיד השומה להוציא שומה לפי מיטב השפיטה בהיעדר דו"ח – 04, ולקבוע את הכנסתו החייבת בהתאם לשיקול דעתו. בסיווג זה, אין חובה חוקית לאפשר לנישום להשמיע את טענותיו, כלומר הוא מפסיד את שלב ההשגה (המשמעות – השלב הבא הוא פנייה לערכאה שיפוטית). כל זמן שהנישום מחוייב להגיש דו"ח ולא הגישו, מרוץ ההתיישנות טרם מתחיל והחובה להגיש דוח בגין אותה השנה לא פוקעת לעולם.
תקצירי שיעור 