שיעור שישי – 30.8.19

סעיף 9 – פטורים ממס

סעיף 9₍₁₎ – פטור לנשיא המדינה: סעיף זה מעניק פטור ממס על תשלומים וטובות הנאה אשר מעניקה המדינה לנשיאה או לנשיאה-לשעבר בגין הכנסות הקשורות לתפקידו. הפטור אינו חל על משכורת, קצבאות וכיו"ב.

סעיף 9_(1)(א) – פטור לראש הממשלה: סעיף זה מעניק פטור ממס על תשלומים וטובות הנאה אשר מעניקה המדינה לראש ממשלתה או לראש ממשלתה לשעבר בגין הכנסות הקשורות לתפקידו. הפטור אינו חל על משכורת, קצבאות וכיו"ב. הסעיף חוקק ב-2018 ולכן מתייחס לראש ממשלה מכהן מ-1.1.18, או זה שכיהן החל מ-26.7.18.

סעיף 9₍₄₎ – פטור דיפלומטים וקונסולים: סעיף זה מעניק פטור ממס על סכומים המשולמים לנציגים דיפלומטיים ולפקידים קונסולריים העובדים בשירות סדיר במדינות זרות. הפטור ניתן על הכנסותיהם בתפקידם הרשמי, ובתנאי שאותה המדינה פוטרת ממס נציגים ישראליים העובדים אצלה. הערה: הכנסות אחרות של אותו דיפלומט, כגון הרצאות פרטיות, השכרת נכסים וכו', יחויבו במס מכח סעיפים 2_(1-10).

סעיף 9₍₅₎ – פטור לעיוור ונכה 100%: סעיף זה מעניק פטור ממס לעיוור (בעל תעודת עיוור), נכה 100%, או נכה בעל נכות במספר אברים, אשר מסתכמת בחישוב מיוחד ("משוקלל") ב-90% ומעלה. קביעת הזכאות נעשית ע"י ועדה רפואית של הביטוח הלאומי.

נישום אשר חל עליו סעיף זה, זכאי לפטור על הכנסותיו כדלקמן:

1- פטור על הכנסה מיגיעה אישית:

• כאשר הנכות נקבעה לתקופה של עד 185 יום – אין פטור ממס
• כאשר הנכות נקבעה לתקופה של 186 עד 364 יום – ההכנסות מיגיעה אישית תהיינה פטורות ממס עד לתקרה של 73,800 לכל שנת-מס
• כאשר הנכות נקבעה לשנה שלמה (ומעלה) – ההכנסות מיגיעה אישית תהיינה פטורות ממס עד לתקרה של 615,600 לכל שנת-מס

"הכנסה מיגיעה אישית" = זוהי פעילות ממשית המגיעה לכדי טרחה, כגון הכנסות מעסק וממשלח-יד, הכנסות מעבודה וכו', ולא הכנסה פסיבית. עם זאת, בסעיף "1 – הגדרות" ישנן הכנסות נוספות, פסיביות לכאורה, אשר יש לראות אותן כהכנסות מיגיעה אישית:

1. פנסיה ממעביד או מחברת ביטוח שמקורה בשנות-עבודה
2. פנסיה של עצמאיים שהיו חברים בקופת הפנסיה לפחות 5 שנים
3. קצבת אובדן כושר עבודה המתקבלת מקופת-גמל
4. קצבאות מביטוח לאומי החייבות במס
5. קצבאות המשולמות לשארים, אשר מקורן בשנות-עבודה
6. מענקי/פיצויי פרישה או מוות
7. הכנסה מדמי שכירות לפי סעיפים 2₍₆₎ ו- 2₍₇₎ , אשר מקורה בנכס ששימש את הנישום להכנסה מיגיעה אישית במשך 10 שנים או יותר – הפטור יינתן לבן זוגו לאחר פטירתו.

2- פטור על הכנסות שלא מיגיעה אישית: כאשר לנכה אין הכנסות מיגיעה אישית, או שהכנסותיו מיגיעה אישית אינן עוברות את תקרת 73,800 ש"ח לשנת המס, יינתן פטור על כלל הכנסותיו של הנישום עד לתקרה זו. בחישוב הפטור בסעיף זה, קודם פוטרים הכנסות מיגיעה אישית ואת היתרה גורעים מהכנסות פסיביות. זאת במידה והנכות נקבעה לתקופה העולה על 185 יום. במידה והנכות הינה ל-185 יום ומטה, לא יינתן פטור כלל.

לדוגמא: לנכה היתה הכנסה ממשכורת בגובה של 60,000 ש"ח והכנסה מהשכרת נכס בגובה של 30,000 ש"ח. כל ההכנסה ממשכורת פטורה, ונותרה יתרה לא מנוצלת של 13,800 ש"ח. את יתרה זו מנכים מההכנסות מהשכרה והסכום שנותר – 16,200 – חייב במס:
30,000-13,800=16,200

3- פטור על ריבית שמקורה בפיצויים על נזקי גוף: בנוסף לפטורים על הכנסות מיגיעה אישית ושלא מיגיעה אישית, נכה זכאי לפטור על הכנסות מריבית בגין פיקדון, תוכנית חיסכון או קופת גמל, אשר בה הופקדו פיצויים שקיבל על נזקי גוף. תקרת הפטור הינה 303,600 ש"ח לשנת-מס.

• דגשים לפטורים ממס בגין נכות

כאשר הנכות הינה בחלק משנת המס, כלומר היא החלה או הסתיימה באמצע שנת המס, חישוב הפטור ייעשה כך:

א. בנכות לשנה ומעלה: בכל שנה יש לחשב את ההכנסה השנתית היחסית ואת תקרת הפטור היחסית, בהתאם למספר ימי הנכות הרשומים לאותה השנה. הפטור ניתן על ההכנסה השנתית היחסית ועד לגובה תקרת הפטור השנתית היחסית – הנמוך מביניהן.

לדוגמא: לנכה נקבעה נכות של 450 יום ("מעל שנה"), מתוכם 150 יום ב-2017 והיתרה ב-2018. הכנסתו מיגיעה אישית ב-2017 הסתכמה ב-670,000 ש"ח וב-2018 הסתכמה ב-270,000 ש"ח.

• עבור 2017: סך ההכנסות עובר את תקרת הפטור השנתי, ולכן הבסיס לחישוב הפטור הינו תקרת הפטור:

1. מכפילים את תקרת הפטור בחלק היחסי של השנה: 252,986 = 150/365 * 615,600
2. מפחיתים את סכום זה מסך ההכנסה השנתית: 417,014 = 670,000-252,986
3. הסכום שהתקבל – 417,014 – הינו ההכנסה החייבת במס.

• עבור 2018: סך ההכנסות אינו עובר את תקרת הפטור השנתי, ולכן הבסיס לחישוב הפטור הינו ההכנסה השנתית:

1. מכפילים את ההכנסה השנתית בחלק היחסי של השנה: 221,917 = 300/365 * 270,000
2. מפחיתים את סכום זה מסך ההכנסה השנתית: 48,082 = 270,000-221,917
3. הסכום שהתקבל – 48,082 – הינו ההכנסה החייבת במס.

ב. בנכות למספר ימים שבין 186-364 יום: הפטור ניתן על ההכנסה השנתית היחסית לתקופת הפטור. את הפטור לא משקללים, אולם הפטור המקסימלי הניתן בשתי שנות המס יחד לא יעלה על תקרת 73,800 ש"ח.

• פסק דין איצ'ר: מדובר בנכה 100%, בעלים של מסעדה. הנישום לא היה מעורב בעסק, למעט החזקת ספרי החשבונות בביתו. העסק נוהל ע"י אחיו, אשר קיבל משכורת. בית המשפט קבע, כי פעילותו של איצ'ר בעסק אינה מגיעה לכדי רמה מינימלית ובסיסית של יגיעה אישית ולכו הכנסתו לא תקבל את הפטור הגבוה הניתן להכנסות מיגיעה אישית.
• פסק דין יהושע לוי: מדובר בנכה אשר זכאי לפטור, ואשר בנוסף נצברו הפסדים לקיזוז משנים שעברו. השאלה שנשאלה היא, האם קיזוז ההפסדים קודם למתן הפטור, או להיפך (במילים אחרות: האם הפטור ניתן על הסכום המתקבל מהרווחים "נטו לאחר קיזוז", או שהפטור ניתן על הכנסות משנה זו, והתוצאה המתקבלת לאחר ניכוי הפטור היא הברוטו לצורך קיזוז ההפסדים). בית המשפט קבע, כי אין בפקודה תיאור של סדר הקיזוז, ולכן במקרה זה הפרשנות נתונה בידי הנישום, אשר טען כי קודם כל יש לחשב את הפטור ורק מסכום זה יתבצע קיזוז ההפסד.

סעיף 9₍₆₎ – פטורים שונים: (לקרוא באופן עצמאי)

סעיף 9₍₇₎ – פטור בגין פיצוי עקב חבלה או מוות: הסעיף פוטר ממס סכומים שהתקבלו בגין חבלה או מוות (ללא תקרת סכום).

• פסק דין דוידוביץ: בפסק דין זה נקבע, כי יש לראות עגמת-נפש כחבלה, ולכן גם סכום פיצוי זה פטור ממס לפי סעיף 9₍₇₎. אולם יש להוכיח כי אכן היתה פגיעה בנפש.
• פסק דין משה שחף: הנישום תבע את החברה בה עבד ב-850,000 דולר והופנה להליך גישור, במסגרתו נחתם הסכם פשרה ולפיו יקבל הנישום 1,150,000 דולר, מתוכם 500,000 דולר פיצוי על עגמת-נפש. הנישום דיווח על הסכום שניתן בגין עגמת-נפש כפטור ממס לפי סעיף 9₍₇₎. בית המשפט קבע, כי הנישום לא הוכיח את עגמת-הנפש והיקפה לנוכח סכום חריג זה, ולכן יש לחייבו במס.

סעיף 9₍₈₎ – פטור לספן-חוץ: הסעיף פוטר ממס רווחי בעל-אוניות שאינו תושב ישראל בגין הכנסה בישראל, ובתנאי שניתן פטור-גומלין ממדינתו לספנים תושבי ישראל.

סעיף 9₍₉₎ – פטור לבעל זיכיון: הסעיף פוטר ממס הכנסה שהופקה מזיכיון שנתקבל מהמדינה, ובלבד ובתנאי הזיכיון מצוין פטור ממס.

סעיף 9₍₁₃₎ – פטור על הפרשי הצמדה: הסעיף פוטר ממס הפרשי הצמדה שקיבל יחיד בגין נכס (פיקדון בבנק, תוכנית חיסכון, הלוואות בין אנשים פרטיים ועוד). הפטור לא יינתן אם נדרשים הפרשי הצמדה חלקיים, ויינתן אם הכנסות מימון אינם הכנסה מעסק או משלח-יד, הפרשי ההצמדה מתקבלים מקופת-גמל, וכן אם היחיד לא דרש בניכוי הוצאות ריבית או הפרשי הצמדה בגין הנכס.

סעיף 9₍₁₅₎ – פטור על הפרשי-שער בגין הלוואה שנתן תושב-חוץ: הסעיף פוטר תושב-חוץ על הפרשי הצמדה בגין הלוואה שהעניק בישראל. הסעיף חל גם על יחיד וגם על חברה, ובתנאי שההלוואה לא ניתנה באמצעות מפעל-קבע שלה בישראל (דוגמא שניתנה – הלוואה שניתנה ממפעל אינטל בקליפורניה מול הלוואה שניתנה ממפעל אינטל ישראל).

סעיף 9₍₂₀₎ – פטור על הסעה מאורגנת: כאשר מעביד מממן לעובדיו הסעה לעבודה, הרי שמדובר בטובת הנאה לפי סעיף 2₍₂₎ ויש לזקוף שווייה למשכורת העובד. עם זאת, במידה וההסעה הינה מאורגנת וממומנת בידי המעביד והכרחית בשל תנאי העבודה, שעות העבודה ומיקום העבודה, הרי שטובת המעביד גוברת, ההטבה פטורה ממס (מותרת בניכוי) ואין לזקוף שווי ההטבה לעובד. ההסעה תיחשב "הכרחית" במקרים הבאים:

• אין שירות תחבורה ציבורית סדירה ותדירה מבית העובד ו/או לבית העובד, בשל מיקום העבודה ושעות העבודה.
• המעביד הוא זה שמשלם עבור ההסעה, וההסעה אינה מתבצעת בתחבורה ציבורית סדירה או ברכב צמוד.
• המעביד הודיע לפקיד השומה על-כך שהוא פוטר את העובדים בגין ההטבה.

סעיף 9₍₂₂₎ – פטור על דמי מזונות: הסעיף מעניק פטור על הכנסה מדמי מזונות שמקבל יחיד ממי שהיה נשוי לו, וכן על סכומים שמקבל היחיד מהמוסד לביטוח לאומי בהתאם לחוק המזונות.

סעיף 9₍₂₄₎ – פטור על מס ששולם ביתר: הסעיף מעניק פטור ממס על ריבית והפרשי הצמדה שקיבל נישום בגין מיסים ששולמו ביתר. הפטור לא יחול לגבי נישום, אשר עבורו ריבית והפרשי הצמדה מהווים הכנסה מעסק או ממשלח-יד ויחויבו לפי סעיף 2₍₁₎.

סעיף 9₍₂₅₎ – פטור בגין דמי שכירות שמקבל קשיש: הסעיף מעניק פטור ממס על הכנסות מדמי שכירות שמקבל קשיש (67+) בגין השכרת דירת מגוריו, במידה ועבר להתגורר בבית-אבות, שהגדרתו הינה: מקום מגורים קבוע ל-30 יחידים או יותר, בני 67 ומעלה, ואשר ניתן לו רישיון מתאים מהמדינה. הפטור יינתן עד לגובה מחצית התשלום השנתי לבית האבות.

סעיף 9₍₂₇₎ – פטור לחיילים משוחררים: הסעיף מעניק פטור על מענקים כספיים שקיבלו קרנות או חיילים משוחררים, לפי חוק קליטת חיילים משוחררים. הסעיף לא חל על מענק בגין עבודה נדרשת.

סעיף 9₍₂₈₎ – פטור על פרסים, הגרלות והימורים: נלמד בשיעור רביעי. תמצית: הסעיף מעניק פטור על סכומים שנתקבלו מהנ"ל, עד לתקרה של 60,720 ש"ח להגרלה. התקרה הינה מתואמת = המיסוי חל על כפליים הסכום שהתקבל מעבר לתקרה, עד לגובה כפליים סכום התקרה (כמו בחישוב פטור להשכרת דירת מגורים).

סעיף 9₍₂₉₎ – פטור בגין מלגה לסטודנט או לחוקר: הסעיף מעניק פטור על מלגה שניתנה לסטודנט או חוקר במוסד לימוד ומחקר. הסכום הניתן לסטודנט פטור ממס במלואו (ללא תקרה), אולם תקרת הסכום הפטורה ממס לחוקר הינה 98,000 ש"ח לשנה.

מילגה = סכום הניתן בתקופת לימודים, כקצבה קבועה או כסכום חד-פעמי, לשם מימון שכר לימוד או לשם דמי מחיה, ובלבד שהסטודנט או החוקר אינם מחוייבים לתת שירות כלשהו למוסד בתמורה (פעילות התנדבותית-קהילתית כגון פר"ח, או התחייבות להקדיש זמן ללימודים/למחקר, או מתן רשות לשימוש בתוצאות המחקר, אינם נחשבים ל"מתן שירות בתמורה").

סטודנט = תלמיד במוסד להשכלה גבוהה.

חוקר = מי שמלאו לו לפחות 18 שנים ומשמש לפחות 5 שנים כחוקר במכון מחקר ולומד במכון בתחום פעילותו/מחקרו, או מי שהוא בעל תואר ראשון ומשמש חוקר במוסד מחקרי ואשר לימודיו מתקיימים באותו המוסד.

סוגי מלגות:

א- מלגות הצטיינות ומלגות בשל מצב סוציו-אקונומי נמוך, לא תהיינה חייבות במס.

ב- מלגות קיום, הניתנות לסטודנטים/חוקרים לשם כלכלתם על-מנת שיפנו את זמנם לצורך לימודים/מחקר, לא תהיינה חייבות במס.

ג- מלגות הניתנות בתמורה למתן שירות למוסד הלימודים או למכון המחקר, תהיינה חייבות במס מכח סעיף 2₍₂₎.