- פסק דין קרית יהודית: החברה בנתה דירות להשכרה והתאימה כל דירה לדרישות הדיירים – החזיקה עובדים אשר תחזקו את המקום ואף העסיקה שומר. בית המשפט קבע, שפעילות החברה מהשכרה נחשבת לעסק וההכנסה נחשבת כהכנסה מעסק, עקב היקף פעילות גבוה, תדירות העסקאות, קיום מנגנון לטיפול ושירות לקוחות וכן תחזוקת המבנים.
- פסק דין יצחק מזרחי: בפסק דין זה נקבעו מספר מבחנים אשר מסייעים לנו להחליט האם מדובר בעסק:
- מבחן התדירות והמחזוריות: האם ניתן להפיק הכנסות חוזרות ונשנות
- מבחן הארגון והניהול: האם קיים מנגנון של שליטה, ניהול ופיקוח, אשר מאפיינים כל עסק.
- משך החזקת הנכס: החזקה קצרת-טווח מעידה על כוונה מסחרית
- היקף הפעילות: ככל שהיקף הפעילות גבוה יותר, הרי שמדובר בעסק
- ידע ובקיאות: ככל שלעוסק יש ידע ובקיאות בעסקאות אלו, הרי שזה מעיד על אופי מסחרי.
- פסק דין לשם ובירן: לנישומים היתה כמות גדולה של נכסים (כ-40), אשר התקבלו בירושה. הנכסים הושכרו. נשאלה השאלה, האם מדובר בהכנסה אקטיבית מעסק, לפי סעיף 2(1), או שמא מדובר בהכנסה פסיבית לפי סעיף 2(6)? בית המשפט קבע, כי מכיוון ומדובר במספר נכסים גבוה, המצריך התעסקות ומעורבות על-בסיס יומיומי, הרי שמדובר בהכנסה מעסק.
משלח יד
הגדרת "משלח יד אחר שאינו עסק" הינה עיסוק כלשהו, אשר דורש מומחיות מיוחדת. ההבדל בין עסק לבין משלח יד הוא, שבעסק בד"כ נמכר מלאי ללא מומחיות מיוחדת בהפקתו, בעוד במשלח יד מדובר בבעל מקצוע המספק שירותים אישיים, הנעזר במומחיותו ומקצועיותו.
כל המבחנים המסייעים לקבוע האם מדובר בעסק (תדירות ומחזוריות, ניהול וארגון, משך החזקה, היקף פעילות, ידע ובקיאות) נכונים גם להכנסה ממשלח יד.
הכנסות אינטגרליות
- פסק דין מזל-טוב: מדובר בסוכנות פיס, אשר קונה ומוכרת כרטיסי הגרלה ללקוחותיה. במסגרת ההסכם מול מפעל הפיס נקבע, כי על הסוכנות להחזיר כרטיסים שלא נמכרו עד שעתיים לפני ההגרלה, ולא – תחוייב בתשלום מלא בגינם. באחד הימים, כרטיס שלא הוחזר במועד נתגלה כזוכה בפרס הראשון. הנישום טען, כי מדובר בכרטיס אשר נותר בעסק שלא מרצונו החופשי ולכן לא מדובר בזכייה השייכת לעסק. בית המשפט קבע כי, מכיוון והסוכנות עשויה היתה לקחת בחשבון שאחד מהכרטיסים שנותרו ברשותה יזכה, אזי הזכייה היא חלק אינטגרלי מעסקי הסוכנות, ולכן מחוייבת במס לפי סעיף 2(1) – הכנסה מעסק (ולא מהגרלה או זכייה).
- פסק דין ברוך משולם: מדובר באדריכל שהשתתף בתחרות מקצועית וזכה בפרס כספי. בית המשפט קבע, כי מדובר בהכנסה אינטגרלית לפעילות העסקית, מכיוון שלאדריכל יש הזדמנות במסגרת התחרות להשתלב במקצוע, לרכוש שם, להשיג פרסום ולקוחות נוספים, ולכן מדובר בהכנסה ממשלח-יד, המחוייבת במס ע"פ סעיף 2(1).
הכנסות אינטגרליות מימוניות
- פסק-דין קבוצת בוני ערים: מדובר בחברה שעסקה בפיתוח העיר אשדוד וקיבלה מקדמות מלקוחות, אשר אותן התכוונה להוציא עם התקדמות הפיתוח ב-20 השנים הבאות. בינתיים, הכספים הושקעו בבנק ונוצרו בגינן הכנסות מריבית. בית המשפט קבע, כי הכנסות אלו הינן חלק אינטגרלי מהפעילות העסקית של החברה: החברה שמרה על ערך הכסף, מעגל העסקים עם הלקוח לא נסגר (אלו רק כספי מקדמות ולא כל הסכום שהתחייבו בפניה) וכן אין ניתוק של הכספים מעסקי החברה – החברה תכננה להוציאם בהדרגה, עם התקדמות הפרוייקט. לכן, מדובר בהכנסה לפי 2(1).
בחינת סיווג ההכנסה בין 2(1) ל-2(4) הינה קיומה של מקדמה.
הכנסות לא חוקיות
נשאלת השאלה, האם הכנסה לא חוקית חייבת במס: מצד אחד, אם לא יוטל מס, הרי שהמדינה מעודדת פעילות לא חוקית. ומצד שני, אם אם יוטל מס, הרי שניתן תוקף חוקי לפעילות לא חוקית (מכשירים את השרץ).
נקבע כי הכנסה מפעילות בלתי חוקית, על אף היותה אסורה, היא ממוסה ככל הכנסה והמס נקבע לפי מבחני "עסק או משלח יד" האמורים.
- פסק דין אתלה וסרמן: מדובר בנישומה שהשיגה הכנסותיה מזנות. הנישומה טענה שמדובר בהכנסה לא חוקית ולא מוסרית, ולכן היא פטורה ממס. בית המשפט קבע, שעיסוק בזנות אינו עבירה פלילית. מכיוון שהיא עסקה בזנות בדרך קבע, הרי שמדובר במשלח-יד הדורש מקצוענות ומיומנות וממוסה ע"פ סעיף 2(1).
- פסק דין פרומקין: מדובר בפסיכיאטר אשר העניק אישורים כוזבים לחיילים תמורת שוחד. בית המשפט קבע כי, מכיוון והשוחד ניתן בתמורה לשירותים שסיפק ויש קשר ישיר למשלח ידו כפסיכיאטר, הרי שהכנסה זו מחוייבת אף היא במס לפי סעיף 2(1).
- פסק דין אברהם הירשזון: הנישום היה מנכ"ל ההסתדרות הלאומית. בשנה מסויימת גנב מקופת ההסתדרות 1.6 מלש"ח, נתפס והחזיר את כספי הגניבה בשנה שאחריה. פקיד השומה טען, ובית המשפט קיבל את עמדתו, כי למרות שהכספים הוחזרו במלואם, הרי שבשנת הגניבה נוצרה לו הכנסה של 1.6 מלש"ח, וזאת ללא קשר לשנה הבאה שבה נוצרה לו הוצאה של 1.6 מלש"ח. ומכיוון והפסדים יכולים להתקזז רק קדימה לשנים הבאות, ולא רטרואקטיבית לשנים עברו (ע"פ סעיף 28), הרי שבשנת המס הנדונה, הכנסה זו הינה חייבת.
הכנסות מפיצויים
כאשר מתקבל פיצוי בעסק, יש לבדוק האם מדובר בהכנסה הונית או פירותית, וזאת בהתאם לכלל: דין הפיצוי כדין הפרצה שהוא בא למלא.
- פסק דין קציר: מדובר בחברה העוסקת בחקלאות, שהתקשרה בהסכם עם מפיקי-סרטים להשקעה בסרט, תמורת 40% מהרווחים. לאחר זמן מה, ביטלו המפיקים את ההסכם, החזירו לחברה את כספי ההשקעה ואף שילמו סכום מסויים כפיצוי. בית המשפט קבע כי, כאשר מדובר בחוזה מהותי, אשר עליו נשענות הכנסות החברה וביטולו מהווה פגיעה בבסיס העסק, הרי שהפיצוי הניתן בגינו הינו פיצוי הוני. אולם כאשר חוזה אחד מני רבים מופר, והכנסת העסק אינה מבוססת על קיום חוזה זה, הפיצוי יהיה פירותי. במקרה דנן לא היתה פגיעה במנגנון העסקי ולא נפגע מקור ההכנסה של החברה, וכן החוזה נוצר ליצירת רווחים פירותיים, ולכן הפיצוי שניתן בגינו מוכרז כפירותי.
- פסק דין ש.ל. גורדון: החברה היא בעלת זכויות יוצרים לפירוש גורדון לתנ"ך. החברה התקשרה בחוזה עם מו"ל, אשר יוציא לשוק 5,000 עותקים. בפועל, המו"ל הוציא 15,000 עותקים והציף את השוק, דבר שמנע מהחברה רווח בגין הוצאת עותקים מעודכנים. החברה תבעה את המו"ל וזכתה בפיצוי כספי. פקיד השומה טען, כי הפיצוי בא במקום מהדורה חדשה שהיתה אמורה לצאת, ולכן הפיצוי הינו פירותי. מנגד טענה החברה, ובית המשפט קיבל את עמדתה, כי הצפת השוק פגעה במוניטין ובזכויות היוצרים שלה, ומכיוון והם מקור ההכנסות של החברה, הרי שיש לראות בפגיעה כפגיעה בעץ, ולכן הפיצוי מוגדר וממוסה כפיצוי הוני.
עסקת אקראי
זוהי עסקה חד-פעמית, אשר אופייה הוא מסחרי. עסקה שכזו תחוייב במס ע"פ סעיף 2(1).
- פסק דין ישראל פרידמן: מדובר בשכיר שמעולם לא עסק בתיווך. ביום מסויים נודע לו על מגרש המיועד למכירה, פנה למתווך שהכיר ועדכן אותו בפרטים. המתווך הביא לקוח אשר קנה את המגרש, ובתמורה לסיוע קיבל הנישום אחוז מסויים מדמי התיווך. הנישום טען, כי סכום זה התקבל לאות תודה ובמתנה. בית המשפט קבע, כי הכסף שקיבל הנישום היה בתמורה לשירות שנתן, ולכן פעילותו הינה מסחרית, אשר מחוייבת במס כעסקת אקראי לפי סעיף 2(1).
- פסק דין רעי משעל: הנישום פנה לאישה מרחובות ורכש ממנה אופציה על קרקע שבבעלותה, למשך 3 חודשים. בסופו של דבר הצליח למכור את הנכס לצד ג' ברווח. נשאלה השאלה, האם מדובר בעסקת אקראי = הכנסה פירותית, או שזו הכנסה הונית. בית המשפט קבע, כי ע"פ המבחנים של סוג הנכס, משך ההחזקה בנכס וידע ובקיאות, ניתן לקבוע בוודאות כי מדובר בעסקת אקראי הממוסה לפי סעיף 2(1). בנוסף, נפסלה טענתו כי תכנן להשתמש בקרקע ולבנות שם בניין ונפלה לידו עסקת-זהב זו, מכיוון ולא הצליח להוכיח את כוונתו זו (נטילת משכנתא, צבירת הון עצמי, התקשרות מול קבלנים וכו').
- פסק דין איתן הראל: הנישום עסק בתחום המקרקעין. הנישום רכש דירה עם זכויות בנייה על הגג ולאחר סיום הבנייה – מכר אותו. ברווח כלשהו. פקיד השומה טען, כי מדובר בעסקת אקראי/פירותית, מכיוון וכל המבחנים מתקיימים ולכן המיסוי ייעשה לפי 2(1). מנגד, טען הנישום, ובית המשפט קיבל את טענתו, כי הוא אולץ ע"י הבנק למכור את הנכס, מכיוון והוא היה ממושכן לכיסוי חובותיו, וכי כוונתו במכירה לא היתה לשם יצירת רווח כלל.
- פסק דין חיים קרן: הנישום הגיש תובענה ייצוגית נגד חברת סלקום. התביעה אושרה ולנישום נפסקו 8% מסך כל הפיצויים שנקבעו. הנישום טען כי מדובר במתנת-שמיים הפטורה ממס. בית המשפט קבע, כי מתנת שמיים מאופיינת ככזו שהיא בלתי צפויה וכן ניתנת ללא קשר למעשיו של מקבל המתנה. בכל פעילותו של הנישום בנוגע לתובענה ישנם סממנים של עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי, גון היוזמה שבהגשת התביעה, שכירת צוות ייצוג מקצועי ומתן שירות לקבוצה, ולן יש לראות בפיצוי שהתקבל עסקת אקראי.
מלאי (סעיף 85)
סעיף 85 עוסק בהכנסה רעיונית בגין מלאי. הסעיף איננו מהווה מקור חיוב לכשעצמו, אלא קובע במקרים מסויימים מהו שווי המלאי שיחוייב מכח סעיף 2(1).
הסעיף קובע, שבמקרים מסויימים, אף על פי שהמלאי לא נמכר אלא ניתן במתנה גמורה, או שנמכר במחיר נמוך משמעותית משווי השוק שלו, אנו נראה במלאי כאילו נמכר בתמורה מלאה לשווי השוק שלו: במקרה שימוש עצמי במלאי (כלומר בעל העסק לוקח סחורה לשימושו הפרטי) ובמקרה של מכירה במחיר נמוך או במתנה לאדם שיש לו עמו קשרים אישיים.
- פסק דין שארקי: לבעלת העסק היתה חוות סוסים, והיא לקחה אחד מן הסוסים לשימושה הפרטי. בית המשפט קבע, כי אדם יכול לסחור עם עצמו ולכן יש לראות כאילו מכרה את הסוס לעצמה, דהיינו שימוש עצמי במלאי, המחוייב ע"פ סעיף 2(1).
תקצירי שיעור 